שאלת מה שלומי?
אצלי הכל בסדר
עדיין עוד בכושר, בגוף וגם בראש.
נו טוב, במותן ובברך כבר יש לי מסמרים,
אם אתכופף בדרך – רואה קצת כוכבים.
עם לחץ דם גבוה, עם חוט שדרה תפוס
אבל למראית עין – אני מאה אחוז!
הודות למדרסים בנעליים
יוצא כל יום לטיול של שעתיים,
מבקר חנויות, מבקר מכרים וחושב:
להיות בריא זו מתת אלוהים.
העיניים כבר לא כבעבר, זה נכון,
ולא פעם בוגד בי גם הזיכרון.
הגב קצת כפוף, הגרון קצת יבש,
אבל איך אומרים החברה: זה מה שיש!
ולמרות קוצר הנשימה, אומר בלי היסוס'
למראית עין אני מאה אחוז!
החיים יפים אך חולפים במהירות
להביט לאחור, גורם קצת עצבות.
הלכו חלפו אותן שנים – שערות עוד על ראשי
רדפתי נשים....
על אופניים גמאתי מרחקים בקלות
לא הכרתי בכלל את המילה עייפות.
עכשיו הזדקנתי והכל קצת כואב,
נשים – לא בשבילי עם קוצב תחת הלב.
אבל הרופא אומר כל הזמן בלי היסוס
לא רק למראית עין – אתה מאה אחוז!
להזדקן זה יפה – להיות זקן קצת פחות,
ובעת לילה אני שואל את עצמי קושיות.
בעיקר לאחר הורדת עדשות המגע,
השיניים בכוס, ובלי מכשיר השמיעה.
וכדי להירדם סופר עד אלפיים
בסוף זה מצליח עם כדור או שניים
ומהרהר על מחר עם טיפ טיפה היסוס
האם באמת אני מאה אחוז?!
תורגם מהולנדית ופורסם בעלון קיבוץ אשדות יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה