|
Have a great day
>
Welcome
Thanks
יום שבת, 31 במאי 2008
שלושה משפטים שלא תשמעו...
הדוכיפת - הציפור הלאומית של ישראל
הדוכיפת - הציפור הלאומית של ישראל
הדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית של ישראל ומשאירה מאחור את:
זמן רב הצפרים בארץ סברו כי הגיע הזמן שגם לישראל כמו במדינות אחרות ברחבי
ישראל מצטרפת למדינות רבות בעולם אשר מתגאות בציפור הלאומית.
אז... אם תרצו ואם לא תרצו, מעתה הדוכיפת היא הציפור הלאומית שלנו
יום רביעי, 28 במאי 2008
סוד הנישואים הארוכים שלי ושל אשתי (וודי אלן)
סוד הנישואים הארוכים שלי ושל אשתי(וודי אלן)
1. פעמיים בשבוע, אנחנו הולכים למסעדה נחמדה, שותים קצת יין,
אוכלים ארוחה טובה ומבלים בחברה טובה. היא הולכת בימי שלישי ואני בימי שישי.
2. אנחנו גם ישנים במיטות נפרדות – שלה במטולה ושלי בערד.
3. אני לוקח את אשתי לכל מקום, אבל היא תמיד מוצאת את דרכה חזרה.
4. אני שואל את אשתי לאן היא רוצה ללכת ביום נישואינו. "מקום שלא הייתי בו כבר
הרבה זמן", היא מבקשת. אז אני שולח אותה למטבח.
5. אנחנו תמיד מחזיקים ידיים – אם אני משחרר את האחיזה היא לא מפסיקה לקנות.
6. יש לה מיקסר חשמלי, טוסטר חשמלי ואופה-לחם חשמלי. פעם היא אמרה לי: "יש
יותר מידי מכשירי-חשמל ואין מקום לשבת." אז קניתי לה כסא חשמלי.
8. אשתי בדיאטה חדשה: בוטנים ובננות. היא לא הורידה במשקל, אבל אלוהים, היא
יודעת לטפס על עצים עכשיו.
9. היא קיבלה מסכת בוץ לפנים ונראתה מצוין במשך יומיים, אבל אז הבוץ ירד.
10. הוויכוח האחרון היה באשמתי. אשתי שאלה "מה יש בטלוויזיה?", ואני עניתי "אבק".
ניצולת שואה מחפשת קרובים
Tuesday, May 6, 2008 2:27:26
ניצולת שואה מחפשת קרובים
שלום לכם,
אנא מכם, בבקשה הקדישו שתי דקות לקריאת הודעתי זו. זה מאוד חשוב לי.
רק כך אוכל אולי למצוא את אשר אני מחפשת.
אני ניצולת שואה, כיום בת 72 לעת זיקנה, כשבנותי וחלק מנכדי נישאו וב'ה אני זוכה לנקום את נקמתי בנאצים –
משפחה ענפה בארץ ישראל, אני חשה צורך לסגור מעגלים.
מכיוון שהייתי ילדה קטנה במלחמה, איני זוכרת הרבה מתקופה זו.
במחקר הארוך והמעמיק שערכתי נשארו חורים רבים בסיפורי - סיפורה של ילדה
קטנה שאיבדה כמעט את כל משפחתה.
אומנם אחת מיני רבות, אך בשבילי - עולם ומלואו.
אני מחפשת אנשים שעברו איתי את הגבול מצרפת לשוויץ, בשנת 1943
אנשים אלה היו אז ילדים קטנים, והיום צריכים להיות בני שבעים פלוס.
נסו להיזכר,אולי שכנה, קרובה רחוקה, חברה של אמכם/סבתכם וכד'. זכרו ששם משפחתן של הנשים
השתנה ככל הנראה, והם כולם יכולים להיות בכל מקום על הגלובוס, אם הם עדיין בחיים.
השמות: ליזט פלסטרנט , פאול רוזנברג,סוזן סובלמן יצחק/אייזיק מילאן (או מילאן איזק,
לא ברור מה השם הפרטי), דורה ישראל – מנשה ושני ילדיה, רוברט ופורטוני.
גם אם אתם מכירים מישהו עם סיפור דומה שעבר את הגבול בשנה זו
אך לא מופיע ברשימה, אשמח אם תפנו אלי.
המייל:
http://www.mekusharim.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=136873
גם אם שום דבר מזה לא מצלצל לכם מוכר, פשוט תעבירו הלאה .
מקווה למצוא איזשהו קצה חוט.
תודה רבה!
יום שלישי, 27 במאי 2008
יום שני, 26 במאי 2008
תמונת מצבו של הגוף...
תמונת מצבו של הגוף
שלא יהיה יותר גרוע!
מאת כתב אלמוני
הכתֵף לא משוּחרֶרת,
גם הגב אינוֹ ישר.
הבֶרך קצת "נוֹחרֶת",
תפוּס לי הצוואר.
מְרשרֵש לי בכתפיים,
כשהן מתרוֹממוֹת.
וחוץ מזה, עוד חוֹרקוֹת לי
כל העצמות.
נשברוֹת לי ציפורניים,
הראש קצת מסתוֹבֵב.
גם איבדתי שיניים,
לפחות, כבר לא כואֵב.
"רבוּ" המותניים,
זוֹ מזוֹ תפסוּ מֶרחק,
גם העור שבפנים,
כבר מזמן אינוֹ חלק.
על כל אלה, על כל אלה,
שמוֹר נא לי אֵלי הטוב.
שלא יהיה יותר גרוע –
עם זה, למדתי לחיוֹת!
הזיכרוֹן שלי "צוֹלֵע",
זה כבר לא מה שהיה.
לעתים מתעתע,
גם יוצר לי בעיה.
כל היום אני רוֹשֵמת,
מה צריך עוד לעשות.
אבל לא תמיד זוכרת,
איפה שמתי הרשימות...
כן, אפשר לחיות כך,
מסתבר שאין ברירה.
מן המקום אליו הגעתי,
אין כבר דרך חזרה.
למַצות את מה שיש לָך,
לא לבכות על מה שאין.
אפילו עם מֵיתר אחד
ודאי אפשר עוד לנגֵן.
על כל אלה, אלה כל אלה,
שמוֹר נא לי אֵלי הטוב.
שלא יהיה יותר גרוע –
עם זה, למדתי לחיות!
השנים בבואן, מביאות לנו הרבה
יתרונות, אך בלכתן – לוקחות מאיתנו הרבה מהם.
[המשורר הרומי הוראציוס]
יום ראשון, 25 במאי 2008
יום שבת, 24 במאי 2008
לך באופן אישי!
מקור לא ידוע
תשובתך עשויה להיות מעניינת.
שימי לב למה שאת קוראת.
אחרי שתגמרי לקרוא, תדעי את הסיבה לזה ששלחנו לך את זה.
והרי הוא לפניך:
אנשים נכנסים לתוך חייך למטרה מסוימת, לתקופה קצרה או לכל החיים.
כשתדעי מי זה מי, תדעי גם מה לעשות בעבור אותו אדם.
כשמישהו נכנס לחייך למטרה מסוימת, זה בדרך כלל כדי לענות על צורך שביטאת.
הוא מגיע כדי לסייע לך להתגבר על קושי כלשהו, כדי לספק לך הדרכה ותמיכה,
לעזור לך מבחינה פיזית, רגשית או רוחנית.
זה נראה כאילו הוא נשלח אליך משמים וזו אמת.
הם נמצאים כאן כדי לענות על הצורך שביטאת.
ואז, בלא שעשית משהו רע או בזמן שאינו נוח לך, אותו אדם יגיד או יעשה
משהו שיביא לקץ יחסיך איתו. לפעמים הם מתים. לפעמים הם פשוט מסתלקים.
לפעמים הם עושים מעשה ומאלצים אותך לנקוט עמדה.
מה שעלינו להבין הוא שהצורך שלנו טופל, שחלומנו התגשם. ייעודם נסתיים.
התפילה שנשאת נענתה ועתה הגיע זמנך להמשיך הלאה.
לפעמים אנשים נכנסים לתוך חייך לתקופה קצרה, כי הגיע תורך לחלוק, לגדול
או ללמוד. הם מביאים אליך ניסיון של שלווה או גורמים לך לצחוק.
הם עשויים ללמד אותך משהו שמעולם לא עשית.
הם מעניקים לך בדרך כלל כמות בלתי רגילה של שמחה. אבל רק לתקופה קצרה.
האמן בזה, זה אמיתי.
יחסים לכל החיים מלמדים אותך שיעור לכל החיים, דברים שאתה חייב להתבסס
עליהם כדי לבנות בסיס רגשי מוצק.
התפקיד שלך הוא ללמוד את הלקח, לאהוב את אותו אדם וליישם זאת בכל יחסיך
עם האחרים ובכל תחומי חייך.
אומרים שהאהבה היא עיוורת, אך הידידות רואה הכול.
תודה לך שאתה חלק מחיי, בין אם באת אלי למטרה מסוימת, לתקופה קצרה או לכל
החיים.
שלחי את זה לכל חבר ברשימת המכותבים שלך, כולל למי ששלח לך זאת.
אפס תשובות – יכול להיות שאת צריכה לעבוד על הכישורים הבין-אישיים שלך
שתי תשובות – את נחמדה, אבל נראה שאת צריכה להיות יותר פתוחה
ארבע תשובות – בחרת את חבריך היטב
שש תשובות – את ממש פופולרית
שמונה תשובות או יותר – את משהו משהו
(זו גם הסיבה שאת נמצאת ברשימה שלי.)
מעניין כמה תשובות אנחנו נקבל.
המלאך השומר
מומלץ בחום:
שלחי הודעה זו באותו יום שקיבלת אותה. זה אולי נשמע מגוחך, אבל זה ממש
בזמן. אנחנו מאמינים שמשהו עומד להתרחש. מלאכים קיימים, רק שלפעמים אין
להם כנפיים ואנחנו קוראים להם חברים. את אחד מהם.
משהו נהדר עומד לקרות לך מחר בשעה 11:04. מישהו יפנה אליך ויגיד לך משהו
שאת מחכה לשמוע.
אנא אל תשברי את השרשרת. שלחי את המכתב לפחות לשבעה מידידיך
יום שישי, 23 במאי 2008
מעודדים את בועז מעודה- הקאובוי התימני
מעודדים את מעודה- הקאובוי התימני
האם יצליח מחר מעודה לכבוש את אירופה ולהשיב את האירוויזיון לישראל?
שאלו את מעודה והוא השיב: הכל אפשרי!
אחרי ששרד את כל הדרך לגמר האירוויזיון בבלגרד,ינסה בועז מעודה באמצעות שירו "כאילו כאן" להחזיר במוצאי שבת את תחרות הזמר לישראל.
בנוסף , אם יזכה הוא יהיה הישראלי הרביעי ממוצא תימני הזוכה באירוויזיון אחרי יזהר כהן, גלי עטרי ודנה אינטרנשיונל.
מחר בשעה 1.00 בלילה נדע אם בועז מעודה וינר וכבש את אירופה.
נאחל לו בהצלחה בגדול!
יום חמישי, 22 במאי 2008
יום רביעי, 21 במאי 2008
נשים נשים....
ישן אבל תמיד נכון !! נשים, נשים, נשים... אשה
| |||
|
יום שני, 19 במאי 2008
יום שלישי, 13 במאי 2008
עצות ומחשבות לחיים טובים יותר!
עצות ומחשבות לחיים טובים יותר
המנהג ההרסני ביותר הוא.........
לדאוג
השמחה הגדולה ביותר היא....
לתת
האובדן הגדול ביותר הוא....
אובדן הכבוד העצמי
המעשה המשמח ביותר הוא...
לעזור לאחרים
התכונה המכוערת ביותר היא...
אנוכיות
היצורים המסוכנים ביותר הם...
מנהיגים קיצוניים
האוצר הגדול ביותר הוא...
הנעורים
המתנה הגדולה ביותר...
לקבל עידוד ותמיכה
הבעיה הקשה ביותר לפתרון...
פחד
כדור השינה הטוב ביותר...
שקט נפשי
התכונה המסוכנת ביותר...
תירוצים
הכוח הגדול המניע את החיים...
אהבה
האיש המסוכן ביותר...
רכילאי
הדבר המסוכן ביותר לחיות בלעדיו...
תקווה
המחשב המשוכלל ביותר...
המוח האנושי
הנשק המסוכן ביותר...
הלשון
שתי המילים החזקות ביותר...
אני יכול
התכונה המסוכנת ביותר מכולן...
צער עצמי
האוצר הגדול ביותר...
אמונה
נסו ותיווכחו בעצמכם
יום טוב!
לכל הנשים הנבונות והאמיצות...
בְּהוקרה לְחוֹדֶשׁ ההיסטוריה הנָשִׁית ולזיכרון אֶרְמָה בּוֹמְבֶּק שנָחֲלָה תבוסה בְּמַאֲבָקָהּ
בְּמחלת הסרטן. הרי לכן "מלאך" שנשלח לשמור עליכן. העבירו זאת לחמש נשים
שאתן רוצות שיִשְׁמְרוּ עליהן. אם אינכן מכירות חמש נשים שאתן יכולות להעביר
להן זאת, אחת תספיק.
לוּ יכולתי לחיות את חיי מחדש-
מאת ארמה בומבק (נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן).
·הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד פנים שהעולם
יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד.
·הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף
במקום שיימס בַּאָרוֹן
·הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר.
·הייתי מזמינה חברים לְארוחה אפילו אם השָׁטִיחַ מוּכְתָם
או הסַפָּה דְהוּיָה.
·הייתי אוכלת פופקורן בְּחדר-האורחים ה"טוב" ודואגת הרבֵּה פחות בנוגע לַלִכְלוּךְ
כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש בַּאָח.
·הייתי "מַרְשָׁה" לעצמי את הזמן להקשיב לְסבא שלי "מְבַּרְבֵּר" על נְעוּרָיו
·הייתי שותפה לְמִידָה רבה יותר מֵהאַחְרָיוּת שבַּעֲלִי נושא על כְּתֵפָיו.
·לְעולם לא הייתי מתעקשת שיִסגרו את החלון בַּמכונית ביום קיץ חם בגלל
שזה עתה חזרתי מהמַסְפֵּרָה.
·הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי.
·הייתי בוכה פחות בזמן שאני צוֹפָה בַּטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צוֹפָה" בַּחיים.
·לְעולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמוּר
להחזיק מַעֲמָד לְתמיד.
· במקום לִרְצוֹת שההֵרָיוֹן ייגמר כבר, הייתי נוֹצֶרֶת בְּליבי כל רגע
ומבינה שהפֶּלֶא שגָדֵל בתוכי הוא הסיכוי היחידי שיהיה לי בחיים
לסייע לַאל לעשות ניסים.
·כשהילדים שלי היו מתפרצים בִּסְעָרָה ומְנַשְׁקִים אותי, לְעולם לא הייתי אומרת,
"אחר-כך. עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוּכַל כבר ל "לגמור" עם ארוחת-העֶרֶב ".
היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת".
·אך מֵעַל לַכל, לוּ היו נותנים לי עוד "סיבוב" בַּחיים, הייתי תופסת כל רגע...
מביטה בו ורואה אותו בֶּאמת. חיה אותו ולא מחזירה אותו בְּחזרה לְעולם.
·תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים!!!
אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, לְמי יש יותר או מי עושה מה- במקום,
בואו נוקיר את מערכות-היחסים שיש לנו עם אלו ש כֵּן אוהבים אותנו.
בואו נחשוב על מה שהאל בֵּרַךְ אותנו בו, ומה אנחנו עושים בְּכל יום
כדי לְקַדֵם את עצמנו מבחינה מנטאלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכם יום מבורך.
אם אתן מסכימות, העבירו זאת לכל הנשים שאתן מודות על כך שהן החֲבֵרוֹת שלכן.
אולי כולנו היינו צריכות לאחוז בַּכובע הסגול ההוא מוקדם יותר.
אנא שלחו זאת היום לחמש נשים מדהימות לְאוֹת חגיגה של חודש הנשים היפות.
אם תעשו זאת, משהו טוב יקרה —
אתן תעצימו את ההַעֲרָכָה-העצמית של אישה נוספת.
