`חגיגה של צבעים`
ממש לפני שנברא העולם,התכנסו צבעי הייסוד,והתווכחו בניהם מי חשוב יותר מהשאר:
אמר האדום:"אני החשוב מכולם!
צבעי יהיה צבעו של הדם,נוזל החיים..."
טען הכחול:"אני החשוב מכולכם!
צבעי יהיה צבעם של השמיים,והימים-הרי אין חיים ללא מקור מים..."
והצהוב תרם חלקו טען הכחול:"אני החשוב מכולכם!
צבעי יהיה צבעם של השמיים,והימים-הרי אין חיים ללא מקור מים..."
לוויכוח:"אני הצבע החשוב ביותר!
צבעי יהיה צבעו של אור השמש-ללא קרינת השמש,אין חיים-כולם ייקפאו למוות."
בסופו של דבר,הגיעו למסקנה הבלתי נמנעת-כולם חשובים...
אמר האדום:"לעולם לא נריב שוב!-כולנו חיוניים לעולם ההולך ונברא".
אמר הכחול:"הבה נכרות ברית של שלום בינינו!"
אמר הצהוב:"כסימן של שלום,נתערבב מעט,וניצור צבעים של מיזוג בין כולנו".
התערבב מעט מהאדום עם הצהוב-ונולד הכתום.
התערבב מעט מהצהוב עם הכחול-ונולד הירוק.
התערבב מעט האדום עם הכחול-ונולד הסגול.
ראה זאת הבורא,והייתה לו נחת רבה מהם-מי יידע וברואיו,יצורי בשר ודם יידעו לנהוג כך...
וכדי להביע את הערכתו,
נתן את הכתום כצבע השקיעה-הרי זה אחד החזיונות היפים ועוצרי הנשימה של הטבע...
נתן את הירוק כצבע הצמחים-הרי אין חיים ללא צמחים-גם החיות וגם בני האדם ניזונים מהם...
והסגול?-הצבע האהוב עלי...
ובאותו מקום בו כרתו את בריתם זו,צמח שדה נפלא של פרחים בצבעים שונים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה