תמונת מצבו של הגוף
שלא יהיה יותר גרוע!
מאת כתב אלמוני
הכתֵף לא משוּחרֶרת,
גם הגב אינוֹ ישר.
הבֶרך קצת "נוֹחרֶת",
תפוּס לי הצוואר.
מְרשרֵש לי בכתפיים,
כשהן מתרוֹממוֹת.
וחוץ מזה, עוד חוֹרקוֹת לי
כל העצמות.
נשברוֹת לי ציפורניים,
הראש קצת מסתוֹבֵב.
גם איבדתי שיניים,
לפחות, כבר לא כואֵב.
"רבוּ" המותניים,
זוֹ מזוֹ תפסוּ מֶרחק,
גם העור שבפנים,
כבר מזמן אינוֹ חלק.
על כל אלה, על כל אלה,
שמוֹר נא לי אֵלי הטוב.
שלא יהיה יותר גרוע –
עם זה, למדתי לחיוֹת!
הזיכרוֹן שלי "צוֹלֵע",
זה כבר לא מה שהיה.
לעתים מתעתע,
גם יוצר לי בעיה.
כל היום אני רוֹשֵמת,
מה צריך עוד לעשות.
אבל לא תמיד זוכרת,
איפה שמתי הרשימות...
כן, אפשר לחיות כך,
מסתבר שאין ברירה.
מן המקום אליו הגעתי,
אין כבר דרך חזרה.
למַצות את מה שיש לָך,
לא לבכות על מה שאין.
אפילו עם מֵיתר אחד
ודאי אפשר עוד לנגֵן.
על כל אלה, אלה כל אלה,
שמוֹר נא לי אֵלי הטוב.
שלא יהיה יותר גרוע –
עם זה, למדתי לחיות!
השנים בבואן, מביאות לנו הרבה
יתרונות, אך בלכתן – לוקחות מאיתנו הרבה מהם.
[המשורר הרומי הוראציוס]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה